הקומוניזם

האם הייתם תומכים במערכת שבה כל הצרכים הבסיסיים שלכם מסופקים על ידי המדינה, אבל היכולת שלכם להשיג יותר מוגבלת?

בעולם שבו נתיב הקריירה שלך מוקצה על סמך הצרכים החברתיים, לאילו חלומות או יעדים אישיים היית שואף מחוץ לעבודה?

כיצד ביטול המאבקים הפיננסיים ישפיע על בריאותך הנפשית ועל מערכות היחסים שלך עם אחרים?

איך היית מרגיש אם להרוויח יותר לא הייתה אופציה, לא משנה כמה קשה היית עובד?

האם הרעיון של אין רכוש פרטי מרגיע את החששות לגבי אי-שוויון כלכלי, או שהוא נראה מגביל מדי את חופש הפרט?

כיצד חייך עשויים להשתנות אם ההצלחה נמדדת ברווחה קהילתית ולא בהישגים ובעושר אישיים?

מה יוביל אותך להצטיין בתחביבים שלך אם לא היה רווח כספי מהם?

אילו ערכים אישיים ינחו את בחירת הקריירה שלך במערכת שבה כל המשרות נחשבות שוות?

האם אתה יכול לדמיין עולם שבו הצלחה אמנותית נמדדת אך ורק על ידי תועלת חברתית, ואם כן, איך זה ייראה?

אם לא היית עובד כדי להרוויח כסף, כמה יותר או פחות זמן היית מקדיש לעזור לאחרים?

איך היית מוצא מוטיבציה בלימודים אם התוצאה לא הייתה קשורה לפוטנציאל השתכרות?

האם אתה יכול לדמיין עולם שבו בחירת העבודה שלך מבוססת אך ורק על היכולות שלך ועל מה שהחברה צריכה, ולא על מה שמשתלם הכי הרבה?

מהם החסרונות של כולם מרוויחים את אותו הסכום, ללא קשר לעבודה שהוא מבצע?

האם אתה חושב שזה הוגן שלמישהו יהיה הרבה יותר מאחרים בגלל הרקע המשפחתי שלו או הזדמנויות מוקדמות?

האם היעדר תמריצים כספיים ישנה את נכונותך לעסוק בשירות קהילתי, ומדוע?

תארו לעצמכם עולם ללא מיליארדרים; איך לדעתך זה ישפיע על חדשנות וקידמה טכנולוגית?

אם לכל עבודה היה אותו ערך חברתי, איך היית מחליט באיזה מקצוע לעסוק?

במערכת שבה הצרכים החומריים של כולם מסופקים, מה לדעתך יניע אנשים להצטיין או לחדש?

אם היית יכול לעצב חברה מאפס, היית בוחר חברה שבה כל הרכוש משותף לציבור, ולמה או למה לא?

אילו מטרות אישיות יהפכו חשובות יותר עבורך אם צבירת עושר לא הייתה אופציה?

אם החברה לא הייתה מעריכה משרות על פי שכר, אילו מקצועות לדעתך היו הופכים למכובדים ביותר ומדוע?

מה לדעתך יהיו ההשלכות על החופש האישי בחברה שמעדיפה את הקולקטיב על פני הפרט?

איך היית מרגיש אם ההצלחה האישית שלך לא תוביל לעושר אישי, אלא תועיל לקהילה כולה באותה מידה?

אם הייתם יכולים לעצב את הקהילה האידיאלית, האם הייתם בוחרים באחת ללא אנשים עשירים או עניים, גם אם זה אומר ויתור על זכויות קניין אישיות?

האם שוויון אמיתי יכול להתקיים כשכולם מתוגמלים אותו הדבר, או שזה חונק את המוטיבציה והיצירתיות של הפרט?

איך היית מרגיש לחיות בעולם שבו פוטנציאל הקריירה והעושר שלך נקבעים מראש על ידי החברה, לא על ידי השאיפה או הכישרון שלך?

איך היית רואה את האיזון האידיאלי בין שאפתנות אינדיבידואלית לצרכים קולקטיביים בחברה?

האם הסרת פערי השכר יכולה להוביל לתחושת קהילה חזקה יותר, ובאילו דרכים?

איך היית מתאר את הקשר בין בעלות ואושר בעולם שבו רכוש פרטי כבר לא קיים?

באילו דרכים לדעתך שוויון בעושר ישנה את סוגי החלומות והמטרות שאנשים רודפים אחריהן?

האם חברה ללא אנשים עשירים או עניים צודקת יותר, או שהיא מתעלמת ממאמץ ופוטנציאל אינדיבידואלי?

כיצד ניתן להגדיר מחדש את מושג ההצלחה בחברה המתמקדת בשגשוג קהילתי?

כיצד עשויה תרבות הסלבריטאים וההשפעה שלנו להשתנות בעולם ללא מעמד כלכלי?

איך היית מגדיר הצלחה בחברה שמעדיפה את הרווחה הקהילתית על פני עושר הפרט?

מה לדעתך יהיו האתגרים הגדולים ביותר באורח חיים שבו רכוש אישי לא קיים?

באילו דרכים לדעתך יתרחשו חדשנות וקידמה במערכת שבה הצרכים הבסיסיים של כולם מובטחים?

כיצד עשויה תחושת הזהות שלך להשתנות אם לא ניתן היה לבטא אותה באמצעות רכוש חומרי?

באילו היבטים של חייך היית משקיע יותר אם עתידך הכלכלי היה מובטח לחלוטין על ידי הקהילה שלך?

אם חיית בעולם שבו לכולם היה עושר שווה, איך זה יכול לשנות את השאיפות שלך?

האם הייתם מוצאים יותר סיפוק בעבודה אם הייתם יודעים שהיא עוזרת ישירות לאחרים במקום להגדיל את העושר האישי, ומדוע?

אם כל הצרכים הבסיסיים שלך היו מסופקים על ידי הקהילה, כיצד תוכל לתרום לשיפור החברה עם הכישורים והתשוקות הייחודיות שלך?

האם יש למדוד את ערך העבודה של האדם בתרומה חברתית ולא בתגמול כספי, וכיצד היית מודד את התרומה הזו?

אם לא היו הבדלי מעמדות כלכליים, איך זה עשוי לשנות את הדרך שבה אתה מגבש שיפוטים לגבי אנשים שאתה פוגש בפעם הראשונה?

האם עולם שבו העבודה של כולם מכוונת לתרום לטוב יותר, ולא לרווח אישי, יהיה מעורר השראה או מוריד את המוטיבציה עבורך?

מה המשמעות של ’הוגנות’ עבורך כשמדובר בחלוקת עושר בין אנשים?

האם חברה באמת יכולה להתקדם בלי תחרות, ואיך תיראה לך הקידמה בחברה כזו?

האם אתה חושב שהטבע האנושי יכול להסתגל למודל שיתופי של עבודה ללא תמריצים כלכליים אישיים, ומדוע?

אם מובטחת לכולם רמת חיים בסיסית, איך זה עשוי להשפיע על הדרך שבה אנשים בוחרים לבזבז את זמנם ומרצם?

איך היית נשאר עם מוטיבציה בהשכלה או בעבודה אם המאמצים שלך לא יובילו לרווח כספי אישי אלא יועילו לחברה כולה?

איך הייתה משתנה הגישה שלך לחינוך או בחירת הקריירה שלך אם ההצלחה נמדדת לפי השפעה על הקהילה במקום על פי שכר?

אם העושר האישי לא היה מדד להצלחה, איך היית מגדיר הישג ואושר בחיים שלך?

איך אתה חושב שהמושגים שלנו של שאיפה והישג ישתנו אם החברה תעריך תרומות לרווחת הקולקטיבית על פני השגת פרוספריטה אישית?

איך תתמצא את חייך היומיומיים ואת האינטראקציות שלך עם הקהילה אם העושר לא יהיה עוד מדד להצלחה או לאושר?

אם התרומה שלך לחברה תוערכה מעל מעמדך הכלכלי, איך אתה חושב שזה ישפיע על בחירותיך ועל שאיפותיך?

כיצד עשייתך ופנאייך עשויים להשתנות בקהילה בה נתמך בצרכים הבסיסיים של כולם?

בעולם שבו הרכוש החומרי אינו סמל סטטוס, מה דעתך יהיו הסמלים החדשים של הישג אישי?

איך אתה דומה שהחברה תתמודד עם חדשנות ויצירתיות אם המוטיבציה לא הייתה רווח כלכלי אלא תועלת קהילתית?

אם לא היו תמריצים כספיים, מה היה מניע אותך להצטיין בקריירה שלך או להמשיך להשכלה גבוהה?